בבמה נפתחים ארגזים, מוסטים שולחנות, ורכזות החוגים,מנהלת החוגים ומנהלת הקמפוס עולות לחלוקת הדיפלומות.
עבודה של 3 שנים מתנקזת לאושר מזוקק. סיפוק של עמל. הבנות עולות בזו אחר זו, מקבלות את התעודה מהרכזת, מצטלמות, מנופפות ויורדות מהבמה. תמונה אחרונה וזזנו?
התודות מהדהדות ברמקולים וברחבי האולם שוב ושוב, אבל כנראהזה מה שקורה לאחר כמה שנות עבודה ויגיעה.
סיימה בהצטיינות, סיימה בהצלחה. התארים והשמות חולפים ביעף,והאולם מתמלא בנשים. חלקן עם דיפלומה ביד, חלקן מחכות בתור לצד הבמה.
בנות המשפחה עוטפות בגאווה אמיתית את הבוגרת, ומעודדות מתחת לבמה.
הרגע הנכסף של קבלת הדיפלומה עובר מהר, אבל אולי הרגע הנכסף הוא הרגע שאחרי. הרגע בו יורדים מהבמה, והאורות כבים.
אז, כך נראה, מתחילה ההצלחה המדוברת כל כך הרבה. היציאה לשוק העבודה, כשביד – התואר מבלי לאבד את הטוהר.
